סטודנט חופשי: המפגש עם סטודנטים שיוצאים לעולם אחרי שנים של מסגרות

בעבודתי בשנים האחרונות אני פוגשת סטודנטים וצעירים בתהליך יציאתם לעולם ובטיפול בחרדה מבחינות.
השלב הזה בו הם נמצאים מרגיש לי משמעותי כל כך. אני פוגשת צעירים שיוצאים פעם ראשונה לעולם, והם בדיוק בחוויה הראשונית בה הם צריכים לבחור ולהחליט כל כך הרבה דברים בעצמם, לאחר שנים שהורגלו שמחליטים עבורם. זו חוויה מאתגרת ומלאת חששות עבורם.

חיים שלמים של מסגרות

אם נעצור רגע ונסתכל, נראה שבשני העשורים הראשונים של ילדינו הם מסתגלים ולומדים להתנהל בתוך המסגרות: משפחתון, גן, בית ספר, עוד בית ספר, תיכון וצבא. בשנים הללו, בהם ילדינו רכשו את המיומנויות והתפיסות אודות עצמם, דאגנו אנו ההורים וכחברה לומר להם מה מצופה מהם וכיצד לנהוג "לפי הכללים" של המסגרת בה הם נמצאים. כל אחת מהמסגרות הללו מדדה את ילדינו במדדים חיצוניים וגלויים שהגדירו אותם. 

ואז ביום אחד, כש"המסלול" נגמר, אנו מבקשים מהם, הצעירים, הסטודנטים של היום, להיות עצמאים, לצאת לדרך ולקבל החלטות על חייהם לבד.
באותה נשימה אנחנו אומרים להם בין השורות: מלאו את כל הציפיות שלנו מכם, אל תטעו ואל תאכזבו, תוכיחו לנו שאתם יכולים.
והילדים הללו, שהם הצעירים של היום, יוצאים החוצה לעולם, עם כל מצבור החוויות שלהם. ולעיתים מרגישים אבודים מול החלטות שהם נדרשים לקבל, מול התמודדויות ב"עולם המבוגרים", בעולם הגדול.

 

לפגוש את העולם מתוך חווית המסגרת בה היינו
את אלו שהצליחו בבית הספר אני פוגשת בחרדה עצומה פן יאכזבו: הרי הבטיחו להוריהם שוב ושוב להביא תוצאות נהדרות, הרי הצליחו כל כך עד עכשיו, מה יקרה עם יכשלו? איך יעשו את זה לבד, בלי מסגרת שאומרת להם מה לעשות?

את אלו שאכזבו ולא מילאו את דרישות המסגרת או לא הצליחו, אני פוגשת חבוטים ומלאי חוויות של כישלון, פוחדים פחד מוות מהבאות, לא מאמינים בעצמם. הרי לא האמינו בהם ולא הצליחו לתמוך בהם, אז למה שהפעם זה יהיה שונה?

לפעמים אני פוגשת בקליניקה סטודנטים שחוו לאורך 12 שנות לימודיהם חוויה קשה ולא מיטיבה.
האמת הגלויה היא שלהיות בתוך צנצנת עם 40 ילדים במסגרת בה אומרים לך בדיוק מה לעשות ומה להיות זו חווית חיים די טראומטית עבור כולם כמעט.

כמו בהרבה מערכות ומסגרות, גם  בבתי הספר – מספיק שאתה קצת שונה, שהיה לך מעט קשה, שלא קבלת ציון טוב, או שבאת מבית לא פשוט… כל כך הרבה ילדים תויגו על ידי המסגרות לאורך כל הילדות, ושנות הלימודים.
כל כך הרבה ילדים לא התאימו והמסגרת לא התאימה לצרכיהם או לא ראתה אותם בכלל.

מה אני באמת רוצה? מה הייחודיות שלי? מה אני חולם? מה אני מרגיש?

לא משנה איזו חוויה היתה לצעירים האלה במסגרות – לא משנה אם תויגו כ"מוצלחים" או "נכשלים":
אני פוגשת אותם במקום חושש ולא בטוח:

לאורך שנים הם הורגלו לשאול: מה מצופה מאיתנו? מה היעדים שלי מול מה שנדרש?

ופתאום הם נדרשים לשאול: מה אני באמת רוצה? מה אני באמת מרגיש? מה אני באמת חולם?  מה יתאים לי?
סטודנטים צעירים רבים שואלים את עצמם – האם אני יכול להשיל את המסגרות והחוויות שלי בהן ולהמשיך הלאה? האם אצליח לבחור לי מסגרות מתאימות יותר?
זהו לב התהליך, זה בדיוק מה שאני מלמדת אותם: להרגיש, לבחור, לראות את הטוב בעצמם, להשיל את התיוגים ולהביט מנקודת מבט חדשה, להיות מי שהם, למצוא את הדרך הנכונה ולהתחיל לצעוד בה.

להבין שכל אחד ייחודי ומיוחד במי שהוא בעולם, וזה היופי.

החיים מתחילים עכשיו – הזדמנות לבחור מחדש

לא אחת, ילדינו יוצאים לעולם כבולים, שבויים בתפיסות מכווצות או רואים את עצמם דרך העיניים שראו אותם כל השנים, לאחר שהפנימו לתוכם וכבר הפכו להיות מה שאמרו עליהם.
כשאני פוגשת את אותם צעירים אני אומרת להם: הקשיבו, הציונים לא מגדירים את מי שאתם, תוצאה כזו או אחרת אינה כישלון, אלא רק נקודה בדרך. הרשו לעצמכם לנסות, לתקן ולטעות! קחו אחריות על מי שאתם ועל הדרך שלכם, הדבר הכי חשוב הוא שתהיו נדיבים וישרים עם עצמכם. שתדעו מה עושה לכם טוב.

צאו ופרחו, נערו כנפיים, השאירו מאחור את מה שלא התאים לכם, הקשיבו לקול הפנימי שלכם ומצאו את שאהבה נפשיכם!
לפעמים בא לי רק לחבק אותם ולומר להם: אל תאמינו לכל מה שאמרו, תבחרו מחדש, החיים מתחילים עכשיו ואתם יכולים!!!!!

לבחור אחרת, להתארגן מחדש מול מסגרות

בטיפול בקליניקה, תוך כדי תהליך, יש רגע בו לאט לאט אני רואה איך הכתפיים מתיישרות, איך כובד של שנים מוסר, איך התיק שהלבישו עליהם יורד ואז משהו בנקודת המבט מתחדש, מקבל גוון של תקווה.
משהו בתוכם מאמין פתאום, מבקש להתארגן מחדש, לבחור מה שטוב ונכון למי שהם.

אם אתם צעירים שרק יצאו לעולם – הקשיבו לעצמכם, ראו את הטוב שבכם, בחרו לעשות טוב לעולם, ראו כמה אתם מיוחדים וקחו אחריות על מי שהנכם, על הדרך בה בחרתם ללכת.
תמיד אפשר לשנות, תמיד אפשר למצוא מה שיתאים בדיוק למי שאתם, זה מסע קסום ומהנה אפילו, אם רק תרשו לעצמכם לטעות, ללמוד מטעויות, לתקן, לבחור מחדש.

מאחלת לכם ולכולנו בחירות טובות ומסגרות מיטיבות ונעימות!

ענבל

guest
שם מלא
דואל
0 תגובות אחרונות
Inline Feedbacks
צפה בתגובות

שתפו:

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email